סולל בונה בע"מ נ' אטבליסמנט

החלטה

החלטה

עיינתי בבקשה לעיון במסמכים, בתגובות ובתשובות, בחילופי הדברים הלא ראויים וראיתי לדחות את הבקשה.

תחילה להזכיר כי אנו מצויים שנים לאחר פתיחת ההליך ועד כה טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים, הגם שסברתי כי עבר זמן ניכר מאז הסתיימו ההליכים, ועתה מצאה התובעת לעתור לעיין במסמכים, נראה כי עובדה זו כשלעצמה מלמדת על כך שהתפל הפך בתיק זה לעיקר; מקריאת הבקשה לעיון במסמכים יש תחושה כי מסתמנת מגמה ממשית לעכב את המשך ההליכים בדרך של נסיון למצות עד תום כל אפשרות לקבל כל מסמך שיתכן שיועיל למבקשת בהליך.

התובעת כבר עתרה בעבר לגלות מסמכים גילוי כללי וספציפי – בקשה שהקיפה פרטים רבים והניבה עשרות מסמכים (בש"א 16120/08) וכך תאר כבוד השופט זמיר את הבקשה "דרישת הגילוי המקורית הורכבה מ- 35 קבוצות מסמכים, שנוסחו באופן כללי וגורף. המסמכים שגילויים המשלים מבוקש כעת נכללים במסגרת 25 קבוצות של מסמכים, בעלות אופי דומה. הנתבעת מסרה לתובעת תצהיר גילוי הכולל 1494 מסמכים המתוארים באופן ספציפי וממוקד, בציון התאריכים הרלוונטיים להם, ומדובר, לטעמי, בגילוי רחב היקף".

ובהמשך קבע בית המשפט כי: "הנתבעת מסרה לתובעת תצהיר גילוי הכולל התייחסות פרטנית ביותר לדרישת הגילוי, לא ניתן "לצפות" מבעל דין לגילוי בעל היקף רחב יותר או לגילוי ממוקד יותר, וככל שקיימים מסמכים נוספים שהימצאותם ברשות הנתבעת נותרה מעורפלת, הרי שראוי לתובעת לאמץ את הצעתה של הנתבעת, ולעיין במסמכים המצויים ברשותה (אציין כי ההשוואה בין ההצהרה בתצהיר לבין משמעות הסכמת הנתבעת לאפשר עיון במסמכים נוספים אינה רלוונטית וראוי להתמקד רק בהיבטים הפרקטיים של הליכי הגילוי).

בנוסף, אני מסכים עם הנתבעת בכך שקבוצות המסמכים המאוזכרות בסעיף 11 לתגובתה אינן רלוונטיות לנשוא ההליך, שכן הן נסבות על נושאים צדדיים שאינם קשורים ישירות לנשוא התביעה, וחיובה בגילויים עלול להכביד עליה יתר על המידה" (מצוטט מהחלטה מיום 19.5.09).

עתה בחלוף זמן ארוך שבה המבקשת ועותרת לעיין במסמכים, ולא רק אלה שגולו בתצהיר אלא שבה ופרטה שלל מסמכים רב, בהם היא מבקשת לעיין.

לציין כי המשיבה שבה ו'הזמינה' את התובעת למשרדה והציגה לפניה את כל המסמכים שנכללו בתצהיר הגילוי, והתובעת אף ציינה זאת בתשובתה וכלשונה: "יצוין כי במהלך חודש אוגוסט אפשרה הנתבעת לתובעת לעיין במשרדה במסמכים שונים. הנתבעת העמידה לעיון התובעת בנוסף למסמכים אשר פורטו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה 32 קלסרים נוספים ובהם חומר הרלוונטי לתובענה" המבקשת אף ציינה כי "למען הגילוי הנאות יצוין בתשובתה לבש"א 16120/08 ציינה הנתבעת כי ברשותה מסמכים נוספים מעבר לאלו המפורטים בתצהירים וכי היא תאפשר העיון בהם" – וכך אכן נעשה. (התובעת אמורה לקבל את הצילומים של כל הקלסרים כפי שביקשה).

אך בכך אינה מסתפקת, וחרף העובדה שבקשתה לקבל מסמכים נוספים נדחתה מצאה לחזור ולפנות לעיין במסמכים.

נראה כי זה המקום לומר כי "אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות..." (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ [10.5.08]) – ואכן לא אעשה כך ואני דוחה את הבקשה.

המבקשת שבה ומבהירה כי אין היא מבקשת גילוי מסמכים אלא עיון במסמכים.

תקנה 114 לתקנות סדר הדין מאפשרת לבעל דין לדרוש עיון במסמך "שנזכר בכתבי טענותיו של בעל הדין או בתצהיריו" – עיון כזה אינו מבוקש כאן שכן במסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים כבר עיינה התובעת, וחזרה והוזמנה על ידי המשיבה לעיין בהם.

ככל שלדעת המבקשת לא התייחס כבוד השופט זמיר לאלה מבין המסמכים, ואין אני קובעת שכך, הרי היה עליה לפעול בסמוך למתן ההחלטה ולא להמתין למעלה משנתיים לאחר מתן ההחלטה.

ואשר לזכות העיון לפי תקנה 117 לתקנות סדר הדין אשר מאפשרת לבעל דין "לבקש מבית משפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי הטענות או בתצהיריו..." – הרי שעל הבקשה להיות "מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו".

בעניננו לא צורף תצהיר המבסס את טעמי המבקשת כנדרש וכבר משכך ראוי לדחות את הבקשה.

לכך יש להוסיף את השיהוי הניכר מאז ניתנה החלטת כבוד השופט זמיר הדוחה את הבקשה לגילוי מסמכים, והמבקשת לא עשתה מאומה לקבל את המסמכים (לציין כי אפילו את העיון במסמכים שגולו והמבקשת הוזמנה לעיין בהם זה מכבר, ראתה המבקשת לעשות אך לאחרונה כדברי התובעת, קרי, בחודש אוגוסט השנה).

לציין עוד כי המשיבה בהגינותה נאותה להעתר לבקשה להצגת מסמכים רלוונטיים לטענת הקיזוז שהעלתה בכתב ההגנה, הסכמה שניתנה כמענה לבקשה שהגישה המבקשת, כך שגם המסמכים הרלבנטיים לטענת הקיזוז גולו וניתנים לעיון.

כפי שציינתי "הליכי גילוי מוקדם.. נועדו כדי לפשט את ההליכים... וזאת כדי לאפשר בשלב של קדם המשפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי-הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על-מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם" (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ. אמיר מרדכי ואח' פ"ד מו(3), 793 ,עמ' 798-799).נ

במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט בעניני ההליכים המקדמיים (גילוי, עיון) נבחנת גם השאלה אם הוראה ליתן צו לגילוי מסמכים אינה מכבידה על בעל הדין שכנגד "ויש לשקול גם אם צוים אלה לא נועדו אלא להציק לנשאל עד שיהא בהליכים אלה משום לחץ בלתי הוגן עליו" (ע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור נ' רום פ"ד מח(4) 388) – אין ספק כי בעניננו כבר נדונה שאלת גילוי המסמכים ואף הוכרעה, אין גם מחלוקת כי המשיבה הציגה לפני המבקש מסמכים רבים וכפי שציין כבוד השופט זמיר כי גילתה "גילוי רחב היקף" וכי "לא ניתן "לצפות" מבעל דין לגילוי בעל היקף רחב יותר או לגילוי ממוקד יותר, ורחב היקף".

להוסיף ולומר כי ככל 'שהשתנו הנסיבות' – למשל לענין הערעור שאישר את החלטת בית משפט שדחתה את טענת ההתיישנות לגבי זכות הקיזוז, הרי שנפתחה הדרך לגלות מסמכים הרלוונטיים לסוגיה זו – כפי שאכן עשו הצדדים.